גמרא
פירוש
דְּאִית לֵיהּ קוֹבְרִין דְּתַנְיָא אאֵיזֶהוּ מֵת מִצְוָה כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִין אוֹתוֹ אֵין זֶה מֵת מִצְוָה.
וּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ וְהָתַנְיָא בהַמּוֹצֵיא מֵת מוּטָל בִּסְרַטְיָא מְפַנֵּיהוּ לִימִין אִסְרַטְיָא אוֹ לִשְׂמֹאל אִסְרַטְיָא.
שְׂדֵה בוּר וּשְׂדֵה נִיר מְפַנֵּיהוּ לִשְׂדֵה בוּר שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע מְפַנֵּיהוּ לִשְׂדֵה נִיר הָיוּ שְׁתֵּיהֶן נִירוֹת שְׁתֵּיהֶן זְרוּעוֹת שְׁתֵּיהֶן בּוּרוֹת מְפַנֵּיהוּ לְכׇל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה.
אָמַר רַב בִּיבִי גהָכָא בְּמֵת מוּטָּל עַל הַמֵּיצַר עָסְקִינַן מִתּוֹךְ שֶׁנִּיתְּנָה רְשׁוּת לְפַנּוֹתוֹ מִן הַמֵּיצַר מְפַנֵּיהוּ לְכׇל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה.הדרן עלך מבוי שהוא גבוה
פרק ב – עושין פסים
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות טומאת מת ח׳:ז׳
רמב״ם הלכות נזקי ממון ה׳:ג׳
טור חושן משפט רע״ד
טור יורה דעה שס״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה שס״ד:ג׳
רמב״ם הלכות נזקי ממון ה׳:ג׳
טור חושן משפט רע״ד
טור יורה דעה שס״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה שס״ד:ג׳
ג רמב״ם הלכות טומאת מת ח׳:ז׳
רמב״ם הלכות נזקי ממון ה׳:ג׳
טור חושן משפט רע״ד
טור יורה דעה שס״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה שס״ד:ג׳
רמב״ם הלכות נזקי ממון ה׳:ג׳
טור חושן משפט רע״ד
טור יורה דעה שס״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה שס״ד:ג׳
ד רמב״ם הלכות ברכות ו׳:ג׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ו׳:י״ג
טור אורח חיים קנ״ח:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ח:ח׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ו׳:י״ג
טור אורח חיים קנ״ח:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ח:ח׳
ה רמב״ם הלכות ברכות ו׳:ג׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ו׳:י״ג
טור אורח חיים קנ״ח:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ח:ח׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ו׳:י״ג
טור אורח חיים קנ״ח:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ח:ח׳
ערך אסרט
אסרט – א(עירובין יז:) המוצא מת מוטל באסרטי׳ מפנהו לימין אסרטיא או לשמאלה וכן (בבא קמא פ״א:). הזורק מן הים לאסרטיא (שבת ק) בגמ׳ דחולית הבור ובילמדנו בריש קדושים תהיו אם מהלך את עמי באסרטא בסילקי הריני עמך ומשמרך פי׳ אסרט׳ כמו אסטר״טא של מעלה (א״ב: תרגום ארחות תימא אסרטא תימא).
ערך קרט
קרט – ב(עבודה זרה לה:) וקורט של חלתית (שבת מז.) הכא במאי עסקינן דאית ביה קרטין פי׳ גרגרים של לבונה שלא שלטה בהן האור (סנהדרין מג) היוצא ליהרג משקין קורט של לבונה ביין שתיטרף דעתו עליו. (סוטה יד) כדתנן (בפרה ובסיפרא) והביאה אל בני אהרן קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט של לבונה פסול (עירובין יז: חולין קה) ומשתכחת כי קורטא בכורא. (עבודה זרה לב) אם יש עליו קורט דם אסור (חולין מג) אפכיה ובדקיה ואשכח עליה תרי קורטי דמא (חולין כח) חילתית אחילתית לא קשיא כחן בעלין כאן בקורטין (חולין עז) ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ דאישתקל קרטתא מינה. (נדה כ) ר׳ חנינא פלי קירטא דגרגישתא ובדיק פי׳ קורטא מלשון קורט של לבונה.
ערך דיומד
דיומד – ג(עירובין יז:) ד׳ דיומדין נראין כח׳ (סוכה ד) רבי יעקב אומר דיומדי סוכה טפח פי׳ דיומדין ב׳ עמודין.
ערך פשט
פשט – ד(עירובין יז:) ד׳ דיומדין וד׳ פשוטין (שבת יז) כלי עץ כלי עור כלי עצם כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאין משנה זו (כלים פ״ב ובפרק טו) ועל אילו המשניות ק״ל ר׳ נסים ז״ל הא דתניא בספרא בענין שרצים כלי חרש אין לי אלא כלי חרש מנין לרבות כלי נתר ת״ל וכל כלי חרס ומנין לרבות אהלין ודין הוא ומה כלי עץ שטימא פשוטיו וטיהר אוהליו אלמא פשוטי כלי עץ טמאין ופריק דהני דחזו למדרסות קאמר כגון המטה והכסא והספסל והקתידר׳ שהן פשוטין ומקבלין טומא׳ והתם בבכורות כשהקשינו ואיו לו תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קבולי טומאה הוא דומיא דשק בעינן דמטלטל מלא וריקם ופירקנו בהנך חזו למדרסות פי׳ דאלמא מקבלי טומאה מדאורייתא. והתם נמי (שבת סו.) כסא סמוכות שלו טמאים מדרס ואמרנו לעיל סנדל של סיידין טמא מדרס והא לאו להילוכה עביד א״ר אחא בר רב אויא שכן הסייד מניחו ברגלו ומטייל בו עד שמגיע לביתו וגמרת מינה דכל דעביד להלוכה טמא מדרס אבל שאר פשוטי כלי עץ דלא עבידה למדרס ולא מטלטלי מלא וריקן כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה דבעינן דומיא דשק. (שבת קכג) קנה של זיתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה ואמרי׳ עלה בגמ׳ אמאי פשוטי כלי עץ ננהו וכו׳ (חגיגה כז) לענין שולחן אקשינן כלי עץ העשוי לנחת הוא וכו׳ ופרקינן מלמד שמגבי׳ אותו וכו׳ ואיתא (מנחות צז) דכוותה אמרינ׳ נמי (מגילה כז) והתם (בבא בתרא עו) אמרינן לענין דף של נחתומין שקבעו בכותל ר״א מטהר שאני פשוטי כלי עץ דרבנן דאלמא מדאורייתא טהורין נמצאו פשוטי כלי עץ תרי גווני מאי דחזי למדרס מקבל טומאה מדאורייתא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה מדאורייתא אא״כ דרכו לטלטל מלא וריקן כדאמרינן. מחזי פשוט כבר פי׳ בערך כף (כתובות קח) הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל כלומר שאמר לו טול רגלי שאין לו המעות שפסק ליתן לו לשון בני אדם הוא: פ״א אם היית תולה אותו ברגל של עץ אינו נותן לך כלום. פ״א כאדם מתלוצץ בחברו וטופח לו ברגלו ואומר לו אפי׳ שתחת רגלי איני נותן לך.
ערך רבק
רבק – ה(עירובין יז:) וביניהן כמלא ב׳ ב׳ רבקות של ג׳ ג׳ בקר (פסחים כו. בבא מציעא ל) הכניסה לרבקה ודשה כשירה (גיטין נג) פרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש פי׳ רבקה צמד בקר שעומדות ביחד ג׳ או ד׳ לדוש. פ״א לרבקה לפטומה מלשון עגלי מרבק ודשה כשרה בשביל שתינק ותדוש פסולה הנה כיון שנתכוון לדוש פסולה ועגלים מתוך מרבק תרגום מגו רבקה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אסרט – א(עירובין יז:) המוצא מת מוטל באסרטי׳ מפנהו לימין אסרטיא או לשמאלה וכן (בבא קמא פ״א:). הזורק מן הים לאסרטיא (שבת ק) בגמ׳ דחולית הבור ובילמדנו בריש קדושים תהיו אם מהלך את עמי באסרטא בסילקי הריני עמך ומשמרך פי׳ אסרט׳ כמו אסטר״טא של מעלה (א״ב: תרגום ארחות תימא אסרטא תימא).
ערך קרט
קרט – ב(עבודה זרה לה:) וקורט של חלתית (שבת מז.) הכא במאי עסקינן דאית ביה קרטין פי׳ גרגרים של לבונה שלא שלטה בהן האור (סנהדרין מג) היוצא ליהרג משקין קורט של לבונה ביין שתיטרף דעתו עליו. (סוטה יד) כדתנן (בפרה ובסיפרא) והביאה אל בני אהרן קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט של לבונה פסול (עירובין יז: חולין קה) ומשתכחת כי קורטא בכורא. (עבודה זרה לב) אם יש עליו קורט דם אסור (חולין מג) אפכיה ובדקיה ואשכח עליה תרי קורטי דמא (חולין כח) חילתית אחילתית לא קשיא כחן בעלין כאן בקורטין (חולין עז) ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ דאישתקל קרטתא מינה. (נדה כ) ר׳ חנינא פלי קירטא דגרגישתא ובדיק פי׳ קורטא מלשון קורט של לבונה.
ערך דיומד
דיומד – ג(עירובין יז:) ד׳ דיומדין נראין כח׳ (סוכה ד) רבי יעקב אומר דיומדי סוכה טפח פי׳ דיומדין ב׳ עמודין.
ערך פשט
פשט – ד(עירובין יז:) ד׳ דיומדין וד׳ פשוטין (שבת יז) כלי עץ כלי עור כלי עצם כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאין משנה זו (כלים פ״ב ובפרק טו) ועל אילו המשניות ק״ל ר׳ נסים ז״ל הא דתניא בספרא בענין שרצים כלי חרש אין לי אלא כלי חרש מנין לרבות כלי נתר ת״ל וכל כלי חרס ומנין לרבות אהלין ודין הוא ומה כלי עץ שטימא פשוטיו וטיהר אוהליו אלמא פשוטי כלי עץ טמאין ופריק דהני דחזו למדרסות קאמר כגון המטה והכסא והספסל והקתידר׳ שהן פשוטין ומקבלין טומא׳ והתם בבכורות כשהקשינו ואיו לו תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קבולי טומאה הוא דומיא דשק בעינן דמטלטל מלא וריקם ופירקנו בהנך חזו למדרסות פי׳ דאלמא מקבלי טומאה מדאורייתא. והתם נמי (שבת סו.) כסא סמוכות שלו טמאים מדרס ואמרנו לעיל סנדל של סיידין טמא מדרס והא לאו להילוכה עביד א״ר אחא בר רב אויא שכן הסייד מניחו ברגלו ומטייל בו עד שמגיע לביתו וגמרת מינה דכל דעביד להלוכה טמא מדרס אבל שאר פשוטי כלי עץ דלא עבידה למדרס ולא מטלטלי מלא וריקן כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה דבעינן דומיא דשק. (שבת קכג) קנה של זיתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה ואמרי׳ עלה בגמ׳ אמאי פשוטי כלי עץ ננהו וכו׳ (חגיגה כז) לענין שולחן אקשינן כלי עץ העשוי לנחת הוא וכו׳ ופרקינן מלמד שמגבי׳ אותו וכו׳ ואיתא (מנחות צז) דכוותה אמרינ׳ נמי (מגילה כז) והתם (בבא בתרא עו) אמרינן לענין דף של נחתומין שקבעו בכותל ר״א מטהר שאני פשוטי כלי עץ דרבנן דאלמא מדאורייתא טהורין נמצאו פשוטי כלי עץ תרי גווני מאי דחזי למדרס מקבל טומאה מדאורייתא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה מדאורייתא אא״כ דרכו לטלטל מלא וריקן כדאמרינן. מחזי פשוט כבר פי׳ בערך כף (כתובות קח) הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל כלומר שאמר לו טול רגלי שאין לו המעות שפסק ליתן לו לשון בני אדם הוא: פ״א אם היית תולה אותו ברגל של עץ אינו נותן לך כלום. פ״א כאדם מתלוצץ בחברו וטופח לו ברגלו ואומר לו אפי׳ שתחת רגלי איני נותן לך.
ערך רבק
רבק – ה(עירובין יז:) וביניהן כמלא ב׳ ב׳ רבקות של ג׳ ג׳ בקר (פסחים כו. בבא מציעא ל) הכניסה לרבקה ודשה כשירה (גיטין נג) פרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש פי׳ רבקה צמד בקר שעומדות ביחד ג׳ או ד׳ לדוש. פ״א לרבקה לפטומה מלשון עגלי מרבק ודשה כשרה בשביל שתינק ותדוש פסולה הנה כיון שנתכוון לדוש פסולה ועגלים מתוך מרבק תרגום מגו רבקה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [שטראז.]
ב [קערנער.]
ג [דאפפעלע זיילע.]
ד [אויסשטרעקען אין פאך.]
ה [פעטט שטאלל.]
הערות
Gemara
Peirush